משנה: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵירַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ וְגוֹמֵר. אֶחָד הַמְאָרֵשׂ בְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵשׂ אֶת הָאַלְמָנָה אֲפִילוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם וַאֲפִילוּ שָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו בַּמִּלְחָמָה חוֹזֶר וּבָא לוֹ. כָּל אֵילּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹהֵן מֵעֶרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.
Pnei Moshe (non traduit)
בשרון. מקום הוא ששמו שרון ואין הקרקע שלו יפה ללבני' ולא הוי דבר של קיימא כדאי' בגמרא שהיו צריכים לחדשה שני פעמים בכל שבע שנים:
על מכונו. סתרו ובנאו כמדה ראשונה אינו חוזר דלאו חדש הוא וגרע מהלוקח והיורש:
אלמנ'. וארסה כ''ג כו' כדדרי' בבבלי מדהוי מצי למיכתב ולא לקח וכתיב ולא לקחה שתהא ראויה לו ללקיחה:
והמחזיר את גרושתו. וארסה אינו חוזר כדדרי' לעיל דכתיב אשה חדשה:
מתני'. אילני סרק. כגון ארזים ושקמים שאינם עושים פרי:
מתני' וא' המארס את ה א ל מ נ ה. כדיליף בגמרא:
כל אלו שומעין דברי הכהן מערכי המלחמה. כמו שומעין מערכי המלחמה דברי הכהן מה שאומר להן וחוזרין:
אֵימָתַי הוּא מְחַלְלוֹ. בָּרְבִיעִית וּבַחֲמִישִּׁית. 38a מִסְתַּבְּרָה בַחֲמִישִּׁית. אֲבָל בָּרְבִיעִית דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. לֹא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא בָּרְבִיעִית. דִּכְתִיב וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים לַיי֨.
Pnei Moshe (non traduit)
אימתי הוא מחללו. אנטע רבעי דעלמא קאי ואיידי דאיירי לעיל בחילול נקט לה. אימתי לפי שמצינו בכתוב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש וגו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו ואינו מפורש במקרא מה יעשו בשנה הרביעי' ואם יש היתר לאכלן בד' וס''ל לסתמא דהש''ס דיליף קדש קדש ממעשר ומינה גמרי' פדיון לנטע רבעי אבל לא ידענו אימת מחללו ברביעית או בחמישית:
וקאמר מסתברא בחמישית. הוא דמותר נאכלו וצריך פדיון:
אבל ברביעית דמי' הוא חייב לו. כלומר דאין דמיו נתפסין בפדיונו ברביעית אלא דהוי כמו שהוא חייב דמים לנטע רבעי כלומר שהחוב מוטל עליו לפדותו בחמישית וברביעי' אסור דהרי ממעשר ילפינן דאינו נאכל חוץ לחומה בלא פדיון:
לא מסתברא אלא ברביעית. דהוא עיקר זמן פדיונו כדכתיב ובשנה הרביעית וגו' כדדריש פ''ה ממע''ש דהילולים דקאמר כמו חילולים דלא ממנעי רבנן בין ה''א לח''ת וכדדריש בבלי פ' כיצד מברכין ומגופ' דקרא נלמד דצריך פדיון וברביעית הוא ולא איצטריך למילף ממעשר:
הלכה: אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה. אֵין לִי אֶלָּא רוֹבֶה שֶׁנָּשָא רֵיבָה. מְנַיִין רוֹבֶה שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה. אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא רֵיבָה. [אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה] מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אִשָּׁה. מִכָּל מָקוֹם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חֲדָשָׁה. פְּרָט לַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמָרָת הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאַייְלוֹנִית הוֹאִיל וְאֵין מִצְוָה לֵישֵׁב עִמָּהּ אֵינוֹ חוֹזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
חוזר. דלאו על מכונו הוא וכן אחד ועשאו שנים:
גמ' אם חידש בה דבר. וכן הוא בבבלי לר' יודא דקאמר אם הוסיף בה דימוס א' חוזר דלא הוי על מכונו וקרינא ביה חדש ולאפיקי סדוהו בסיד ופתיחת חלונות:
זאת אומרת. ילך וישוב לביתו דקרא קדייק דמשמע דמצוה לישב עמה פרט לאיילונית דאין מצוה לישב עמה כשאין לו אשה אחרת או בנים דמצוה לגרשה:
ת''ל אשה מ''מ. מדלא כתיב אשר אשה ארס:
פרט למחזיר גרושתו. שאינה חדשה לו:
גמ' אין לי אלא רובה שנשא ריבה. בחור שנשא בתולה:
אֲפִילוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם לַחֲמִשָּׁה אַחִים. וְדִכְוָותָהּ אֲפִילוּ בַּיִת אֶחָד לַחֲמִשָּׁה אַחִים. תַּמָּן אֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לֵישֵׁב בּוֹ. בְּרַם הָכָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לְיּיַּבֵּם. מַה דָמֵי לָהּ. קִידֵּשׁ אִשָּׁה מֲעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְשָׁלֵם הַזְּמָן בַּמִּלְחָמָה חוֹזֵר וּבָא לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יעשו בתיהן קבריהן. שלא יפלו עליהן מחמת רבוי הגשמים ובתיהן נוחין ליפול כדאמר הכי ביומא:
אף אנשי השרון לא היו חוזרין. בשביל בנין בתיהם כדפרישית במתניתין:
מה דמי לה. לא דמיא למתני' למילף מינה אלא הא דאם קידש אשה מעכשיו ולאחר י''ב חדש ונשלם הזמן במלחמה דחוזר דכמו דאמרינן בשומרת יבם אפי' מת אחיו במלחמה חוזר ה''נ כן ודוקא דאמר מעכשיו דאז למפרע חלו הקידושין והוי כמו אירס קודם המלחמה אבל בלא מעכשיו הוי כקידש בתוך המלחמה דודאי אינו חוזר:
ברם הכא כל א' וא' ראוי לייבם. אותה לבדו ופוטרה מכלן ולפיכך כל אח' ואחד חוזר:
תמן כו'. כלומר דלא דמי דהתם אין כל א' וא' ראוי לישב בו לבדו דלכולם יש להן חלק בו ואם א' מהן רוצה לישב בו צריך ליתן דמי' בשביל חלק האחים:
ודכוותה. לשון בעיא היא אם נימא נמי אפי' בית א' שנפל בירושה לחמשה אחין דחוזרין:
אפילו שומרת יבם לחמשה אחין. כולן חוזרין ואפי' מת אחיהן במלחמה. והכי אמרינן בבבלי:
משנה: וְאֵילּוּ שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. הַבּוֹנֶה בֵית שַׁעַר אֶכְסֶדְרָה מִרְפֶּסֶת הַנּוֹטֵע אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל וְחַמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֹא הָיָה חוֹזֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בַיִת עַל מְכוֹנוֹ לֹא הָיָה חוֹזֵר. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵינִים בַּשָּׁרוֹן לֹא הָיָה חוֹזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
בשרון. מקום הוא ששמו שרון ואין הקרקע שלו יפה ללבני' ולא הוי דבר של קיימא כדאי' בגמרא שהיו צריכים לחדשה שני פעמים בכל שבע שנים:
על מכונו. סתרו ובנאו כמדה ראשונה אינו חוזר דלאו חדש הוא וגרע מהלוקח והיורש:
אלמנ'. וארסה כ''ג כו' כדדרי' בבבלי מדהוי מצי למיכתב ולא לקח וכתיב ולא לקחה שתהא ראויה לו ללקיחה:
והמחזיר את גרושתו. וארסה אינו חוזר כדדרי' לעיל דכתיב אשה חדשה:
מתני'. אילני סרק. כגון ארזים ושקמים שאינם עושים פרי:
מתני' וא' המארס את ה א ל מ נ ה. כדיליף בגמרא:
כל אלו שומעין דברי הכהן מערכי המלחמה. כמו שומעין מערכי המלחמה דברי הכהן מה שאומר להן וחוזרין:
הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִם חִידֵּשׁ בּוֹ דָּבָר חוֹזֵר. וְאִם לָאו לֹא הָיָה חוֹזֵר. סָדוֹ בַסִיד וּפִתֵּחַ בּוֹ חֲלוֹנוֹת לֹא הָיָה חוֹזֵר. הָיָה גָּדוֹל וְעָשָׂאוֹ קָטָן חוֹזֵר. וְאֶחָד וְעָשָׂאוֹ שְׁנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
חוזר. דלאו על מכונו הוא וכן אחד ועשאו שנים:
גמ' אם חידש בה דבר. וכן הוא בבבלי לר' יודא דקאמר אם הוסיף בה דימוס א' חוזר דלא הוי על מכונו וקרינא ביה חדש ולאפיקי סדוהו בסיד ופתיחת חלונות:
זאת אומרת. ילך וישוב לביתו דקרא קדייק דמשמע דמצוה לישב עמה פרט לאיילונית דאין מצוה לישב עמה כשאין לו אשה אחרת או בנים דמצוה לגרשה:
ת''ל אשה מ''מ. מדלא כתיב אשר אשה ארס:
פרט למחזיר גרושתו. שאינה חדשה לו:
גמ' אין לי אלא רובה שנשא ריבה. בחור שנשא בתולה:
תַּנֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אַף אַנְשֵׁי הַשָּׁרוֹן לֹא הָיוּ חוֹזְרִין. שֶׁהֵן מִתְחַדְּשִׁין פַּעֲמַיִים בַּשָׁבוּעַ. אַף כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁלֹּא יֵיעָשׂוּ בָּתֵּיהֶן קִבְרֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יעשו בתיהן קבריהן. שלא יפלו עליהן מחמת רבוי הגשמים ובתיהן נוחין ליפול כדאמר הכי ביומא:
אף אנשי השרון לא היו חוזרין. בשביל בנין בתיהם כדפרישית במתניתין:
מה דמי לה. לא דמיא למתני' למילף מינה אלא הא דאם קידש אשה מעכשיו ולאחר י''ב חדש ונשלם הזמן במלחמה דחוזר דכמו דאמרינן בשומרת יבם אפי' מת אחיו במלחמה חוזר ה''נ כן ודוקא דאמר מעכשיו דאז למפרע חלו הקידושין והוי כמו אירס קודם המלחמה אבל בלא מעכשיו הוי כקידש בתוך המלחמה דודאי אינו חוזר:
ברם הכא כל א' וא' ראוי לייבם. אותה לבדו ופוטרה מכלן ולפיכך כל אח' ואחד חוזר:
תמן כו'. כלומר דלא דמי דהתם אין כל א' וא' ראוי לישב בו לבדו דלכולם יש להן חלק בו ואם א' מהן רוצה לישב בו צריך ליתן דמי' בשביל חלק האחים:
ודכוותה. לשון בעיא היא אם נימא נמי אפי' בית א' שנפל בירושה לחמשה אחין דחוזרין:
אפילו שומרת יבם לחמשה אחין. כולן חוזרין ואפי' מת אחיהן במלחמה. והכי אמרינן בבבלי:
משנה: וְיָֽסְפוּ הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָֽמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשׁוֹב לְבֵיתוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב כִּשְׁמוּעוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִישְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב זֶה שֶׁהוּא מִתְייָרֵא מִן הָעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לְפִיכָךְ תָּלַת לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵילּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר בִּגְלָלָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין הֲרֵי הוּא הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יוסי אומר אלמנה לכ''ג כו'. בבבלי מפרש דעבירות מד''ס איכא בינייהו לר' יוסי הגלילי אפי' עבר על דברי סופרים חוזר ולר' יוסי עד שיעבור על דברי תורה דומי' דאלמנה לכ''ג:
תלתה לו התורה את כל אלו. בנה ונטע וארס שיחזרו בגללן כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש זה לומר עליו מעבירות שבידי הוא ירא וחוזר:
לפיכך. שהירא ורך הלבב זהו הירא מעבירות שבידו:
שאינו יכול לעמוד בקישוי המלחמה. לסבול כובד המלחמה ובנוסחת הבבלי בקשרי המלחמה כשמתקשרים לעמוד צפופים שלא יפרידו' אויביהם:
כשמועו. כמשמעו:
מתני' ויספו השוטרי'. על דברי כהן:
יהיה. לריבויא הוא הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:
לביתו. בשביל ביתו:
בנה בית וחנכו. ולא דר בו עדיין שנה וכן הנוטע כרם וחיללו ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו כדאמר הכא בגמרא:
מתני' ואלו שאינן זזין ממקומן. דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי הכהן וחוזרין מן המערכ' לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהם אלא עוסקים בספוק מים ומזון לההולכי' למלחמה אבל אלו אין זזין ממקומן ואפי' ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:
הלכה: בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ וְלֹא שָׁהָא בְתוֹכוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. נָטַע כֶּרֶם וְחִילְּלוֹ וְלֹא שָׁהָא בְתוֹכוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְכוּלְּהוֹן לְמֵידִין מִן הָאִשָּׁה. מַה אִשָּׁה צְרִיכָה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ אַף כּוּלְּהוֹן צְרִיכִין שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין יוֹשְׁבִין בְּטֵילִין בְּתוֹךְ הָעִיר [וְאֵינָן נוֹתְנִין פִּיסֵי הֵעִיר] וְאֵינָן מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וְאֵינָן מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים. שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יַעֲבוֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר. עָלָיו אֵינוֹ עוֹבֵר. אֲבָל עוֹבֵר הוּא עַל אֲחֵרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל עובר הוא על אחרים. אלו דתנן במתני' דלעיל בנה בית ולא חנכו כו' שהן מספקין מים ומזון אחר שחזרו מהמערכה:
עליו. מיעוטא הוא דעליו אינו עובר לכל דבר:
לכל דבר. אפי' לספוק מים ומזון:
כל אלו שהיו אומרים. חכמים במתני' דאין זזין ממקומן יושבין בטלין כו':
גמ' וכולהן. בית וכרם וכו' למדין מן האשה שיהיו צריכין שנים עשר חדש דלא תימא דלא קפיד קרא שנה אחת אלא באשה קמ''ל:
משנה: 38b וְאֵילּוּ שֶׁאֵינָן זָזִין מִמְּקוֹמָן. בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ יָטַע כֶּרֶם וְחִילְּלוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ. לְבֵיתוֹ זֶה בֵיתוֹ. יִהְיֶה זֶה כַּרְמוֹ. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. אֲשֶׁר לָקָח לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ. וְאֵינָם מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וְאֵינָן מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יוסי אומר אלמנה לכ''ג כו'. בבבלי מפרש דעבירות מד''ס איכא בינייהו לר' יוסי הגלילי אפי' עבר על דברי סופרים חוזר ולר' יוסי עד שיעבור על דברי תורה דומי' דאלמנה לכ''ג:
תלתה לו התורה את כל אלו. בנה ונטע וארס שיחזרו בגללן כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש זה לומר עליו מעבירות שבידי הוא ירא וחוזר:
לפיכך. שהירא ורך הלבב זהו הירא מעבירות שבידו:
שאינו יכול לעמוד בקישוי המלחמה. לסבול כובד המלחמה ובנוסחת הבבלי בקשרי המלחמה כשמתקשרים לעמוד צפופים שלא יפרידו' אויביהם:
כשמועו. כמשמעו:
מתני' ויספו השוטרי'. על דברי כהן:
יהיה. לריבויא הוא הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:
לביתו. בשביל ביתו:
בנה בית וחנכו. ולא דר בו עדיין שנה וכן הנוטע כרם וחיללו ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו כדאמר הכא בגמרא:
מתני' ואלו שאינן זזין ממקומן. דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי הכהן וחוזרין מן המערכ' לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהם אלא עוסקים בספוק מים ומזון לההולכי' למלחמה אבל אלו אין זזין ממקומן ואפי' ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source